למשמע הוויכוחים המתלהמים בתוך החברה הישראלית אתה תוהה לא אחת אם אנשים מאמינים באמת בטיעונים המופרכים שהם משמיעים, או שאלה אמירות דמגוגיות לצורכי תעמולה בלבד.

למשל, מול הביקורת הגוברת והולכת על האקטיביזם השיפוטי ועל החירות הרחבה שנטלו לעצמם השופטים לסכל פעם אחר פעם את החלטות הכנסת, מוטחת הטענה שהחזרת הכוח לידי הכנסת היא 'פגיעה בדמוקרטיה'. ואתה שואל את עצמך: וכי דמוקרטיה אין פירושה שלטון העם, באמצעות נציגיו הנבחרים? הלוא ההיגיון הבריא מוליך למסקנה ההפוכה, שנטילת הסמכות מנבחרי העם ומסירתה לידי חבורת שופטים שלא נבחרה בדרך דמוקרטית – היא-היא הפגיעה בדמוקרטיה!

האוּמנם מפריחי הסיסמאות האלה אינם קולטים את האבסורד שבהן, או שהם יודעים היטב כי אמירותיהם הופכות חושך לאור ואור לחושך, אבל הם מוסיפים להשמיען, על-פי הכלל הידוע, ששקר שחוזרים עליו שוב ושוב מתקבל בסוף.

שערורייה או ברכה?

עם זה, נדמה כי נוצרות כאן בועות שבהן בני-אדם מתבשלים בתוך המיץ של עצמם, עד שהם מתנתקים לחלוטין מהאמת האובייקטיבית ורואים את המציאות בצבעי האג'נדה. התופעה הזאת באה לידי ביטוי דווקא במשפטים כאילו סתמיים.

הנה, בשבוע שעבר התפתחה 'סערה' בעקבות ההחלטה לאשר כניסה של שבעה-עשר אלף תלמידי ישיבות, סטודנטים ומשתתפי הפרויקטים 'מסע' ו'נעל"ה'. מייד קמה התנפלות, כאילו הבאת צעירים לארץ הקודש היא פשע ולא משימה לאומית חשובה, שכל יהודי אמור לברך עליה.

לא הועילו כל ההבהרות כי האישורים ניתנים במידה, למוסדות ייחודיים, וכי כל התלמידים ייכנסו לבידוד כדת וכדין, עד שלא יהיה חשש להדבקה. המקהלה המאורגנת התעלמה מהעובדות וציירה שוב ושוב את ההחלטה כשערורייה. ואתה לא מצליח להבין למה.

ואז בא ערוץ תקשורת מרכזי ומספק את הנימוק למה ההחלטה הזאת פסולה מעיקרה – כי היא מכניסה למוסדות הלימוד כסף מחו"ל. תלמידי הישיבות משלמים שכר לימוד גבוה, והכסף הזה נכנס לתקציב הישיבות.

'נקודה חיובית'

רגע, ומה רע? וכי הכסף הזה בא על חשבון מישהו? הלוא מדובר בדולרים שנכנסים למדינה, ומסייעים לישיבות להתקיים בלי לבקש מהמדינה להגדיל את חלקה בתקציביהן! איפה החטא?! אלא שכאמור, לעובדות היבשות אין כאן כל תפקיד. מה שקובע הוא המנגינה וצקצוק השפתיים.

ואז באה הפיסקה החותמת וממחישה היטב את הבועה שבה שרויה אותה מערכת תקשורתית:  "אבל לכל האירוע הזה יש גם נקודה חיובית: כל תלמיד כזה מוציא אלפי שקלים בחודש בנוסף לשכר הלימוד וכך הוא מהווה סוג של מנוע צמיחה קטן, וכל כסף זר שנכנס ארצה בתקופה כלכלית קשה זו – הוא ברכה לעסקים המקומיים".

הבנתם? העובדה שהתלמידים האלה משלמים שכר לימוד ומכניסים למדינה כסף מחו"ל – זה שלילי. עצם בואם של הצעירים לארץ, והסיכוי שבעקבות זאת אולי יעלו הם ומשפחותיהם – גם זה שלילי. יש רק 'נקודה חיובית' קטנה – הכסף שהתלמידים האלה משאירים בחנויות ובעסקים המקומיים...

סטודנטים ותלמידים מחו"ל בישיבת 'מעיינות' בירושלים